זה מתחיל מדברים קטנים. אמא שוכחת יותר מהרגיל. אבא מתבלבל באמצע שיחה, חוזר על עצמו, מתעצבן בקלות. משהו כבר לא מרגיש אותו דבר. אתם רואים, מרגישים ודואגים, אבל הוא מכחיש ואפילו מתנגד לכם. ואתם נשארים בין ההבנה שמשהו קורה, לבין הפחד אולי להגזים ולפגוע.
בינתיים הזמן עובר והמצב מחמיר. אתם מנסים לקבוע תור, לחפש תשובות, אבל במערכת הציבורית זה מסע מתיש: חודשים של המתנה, טפסים, ועדות, ואין עם מי לדבר. וכל הזמן הזה – המשפחה חיה בסיר לחץ של רגשות, עם הורה שזקוק לעזרה אך לא מצליח לבקש אותה.
“זה היה מתסכל ברמות שקשה לתאר,” מספרת יעל, בת 52, שבמשך חודשים ניסתה לשכנע את אמה לפנות לבדיקה. “היא שכחה דברים בסיסיים, נהייתה קצרת רוח, ולפעמים פשוט לא הייתה אותה אמא שאנחנו מכירים. ניסינו לעשות טלפונים, קיבלנו הר של טפסים והמתנה ארוכה. בשלב מסוים גם בינינו, האחים, התחיל ויכוח. חלק אמרו ‘תעזבי, זה גיל מבוגר, זה טבעי’, ואני הרגשתי שאם לא נפעל עכשיו נאבד זמן יקר. זה יוצר מתח בבית, כי כל אחד מתמודד אחרת עם הדאגה, ואתה רק רוצה שמישהו מבחוץ יגיד מה באמת קורה.”
לא חייבים להישאר בתחושת חוסר האונים הזו. להפך – עצם זה ששמתם לב לשינויים, דיברתם ביניכם ומחפשים עכשיו מידע ועזרה, מראה שאתם עושים את הדבר הנכון עבור ההורה. בשלב הזה, הצעד הבא הוא לצרף איש מקצוע שיעזור להפוך את הדאגה לוודאות ותכנית פעולה.
כאן נכנס לתמונה "שירות עד הבית" של צבר רפואה: רופא גריאטר מוסמך מגיע ישירות לבית ההורה בתוך זמן קצר, מבצע בנוכחותכם הערכה רפואית מלאה – תפקודית, קוגניטיבית ורגשית – ובונה יחד אתכם תוכנית טיפול והמלצות אישיות להמשך הדרך, בצורה רגועה ובסביבה המוכרת להורה. השירות מהיר והולם יותר מהמערכת הציבורית, עם מענה בפריסה ארצית וללא צורך להמתין לתורים, וכולל גם אישורים קבילים לביטוח לאומי, משרד הבריאות ובתי המשפט, זמינות להתייעצות במשך חודש לאחר הביקור, וכן סיוע במימוש זכויות בביטוחים סיעודיים ובביטוח לאומי.
אם זיהיתם שינוי, בלבול או ירידה בזיכרון – אל תחכו שמשהו יקרה, ואל תשארו לבד עם הקושי הרגשי.